מאת: פרופ' אבי שמידע

רבים רואים את הזוטה הלבנה כצמח התה הטוב בארצנו, נסו ותהנו.

צמח הזוטה הוא בן-שיח זקוף ודליל שגובהו 40-70 ס"מ. כל חלקי הצמח עטופים כסות שערות קטיפתית מאפירה נעימה למגע. הפרחים לבנים ורדרדים קטנים. גדלה בעיקר על משטחי סלע בחבל הים-תיכוני. הזוטה פורחת בסוף הקיץ ובסתיו. העלים משמשים כאחד מצמחי התה המשובחים.

פירוש השם הלטיני: שם הסוג העברי הוא תרגום של השם המדעי. שם המין נתן לו בגלל הפרחים הלבנים, צבע יוצא דופן בסוג זוטה, והמראה הכללי הבהיר של הצמח.

פולקלור ומסורת: שמו הערבי "עשב א-שי" בא לציין שזהו עשב התה בהא הידיעה. השם "נענע אל-בלאט" בא לציין את בית-גידולו האופייני של הצמח במשטחי סלע שטוחים ולא במצוקים וסלעים זקופים. הערבים מאמינים שריחה החריף של הזוטה הוא סגולה כדי לא להירדם ולכן מציגים אגודות זוטה בעת שמחות ומריחים אותה.

שימושים:
צמח מרפא - העלים משמשים לחליטת תה צמחים בעל ניחוח וטעם עדין במיוחד. תה זוטה מפורסם כסגולה לפתיחת דרכי הנשימה ולהקלת כאבי בטן. כדאי להשתמש בעלי זוטה גם בתבלין למאכלים מלוחים כגון גבינה ומאכלי בשר. את הלבן המקומי (הוא היוגורט שלנו) מתבלים בעלי זוטה לבנה. באזור חברון מרפדים בצמח את משטחי האבן שמייבשים עליהם את התאנים למען יקלטו הגרוגרות את ריחם הטוב.
צמח חיטוי - נשות הכפריים נהגו לטמון ענפי זוטה בארונות הבגדים כדי שריחם הטוב ייספג בבגדים וכדי להרחיק עש. רפואה - העלים של זוטה מכילים שמנים אתריים ריחניים וטרפנים שונים, כמו בצמחים רבים נוספים ממשפחת השפתניים. לשמנים יש תכונות אנטיספטיות ואנטי-היסטמיניות. חליטה של עלי זוטה לבנה משמשת לטיפול בדלקות גרון קלות. תה זוטה טוב לטיפול בכאבי בטן קלים ולהרגעת תינוקות שיש להם גזים. רטיות פושרות של משרת זוטה מרגיעות גירויי עור, פריחות ועקיצות. הן טובות גם לטיפול בכאבים הנגרמים מכויות קלות ומחישות את תהליך הריפוי. אדי זוטה מקלים על גודש באף. עלי הקיץ ריחניים יותר מעלי החורף ולכן פעילותם הרפואית יעילה יותר.

"טיול צמח השבוע מומלץ רותם"  זוטה לבנה בהר היערן בהרי ירושלים

הר יערן נמצא בדרום-מערב הרי ירושלים. אל הר יערן אפשר להגיע בנסיעה מכביש מס' 1 (הכביש המהיר מירושלים לתל-אביב), ממנו פונים דרומה במחלף שער-הגיא ונוסעים בכביש מס' 38 לכוון בית-שמש ובית-גוברין. אחרי כ-20 ק"מ מגיעים אל צומת האלה, שם פונים מזרחה (שמאלה) בכביש מס' 375. חולפים על פני צומת עדולם (הפניה לכוון גוש עציון) ועל פני קבוץ נתיב-הל"ה ועולים במעלה המתפתל של נחל הנתיב. שימו לבכם כאן אל החורש המתחדש לאורך הכביש ואל שרידי הדרך הרומית העתיקה שעלתה מבית גוברין אל בית-לחם. אחרי נסיעה של כ-12 ק"מ בכביש מס' 375 מגיעים אל ראש המעלה של נחל נתיב. בנקודה זו מתפצלות מהכביש דרכי עפר גם לצפון וגם לדרום. פונים דרומה (ימינה) בדרך כבושה ברובה וסלולה בחלקה, המוליכה אל הר יערן. הדרך טובה לכל סוגי כלי רכב. נוסעים כ-2 ק"מ דרך יער נטוע ושרידי חורש טבעי עד שמגיעים אל אזור פתוח. על משטחי סלע בכל השטח הפתוח אפשר למצוא זוטה לבנה. באזור הר יערן ובדרום הרי ירושלים בכלל, יש אתרים מענינים רבים, מסלולי טיולים, חניונים ואתרי פיקניקים. הקרן הקיימת הכשירה דרכים ומסלולי טיולים בכל האזור. השילוט מפורט וברור ויש גם לוחות עם מפות וכתובות הדרכה. מומלץ להמשיך ולטייל באזור זה ולגלות את צפונותיו. עוד צמחי בר הפורחים בשבוע זה ברחבי הארץ: תגית קייצית, קורטם דק, שנית גדולה, שומר פשוט, חסת המצפן, חבלבל השדה, חבצלת החוף (בגוש קטיף), לשישית הצבעים (בשדות), ירבוז פלמר (מפריד זכר מנקבה !), עוקץ-העקרב האירופי, ירוקת החמור (כמעט רק פרחים זכריים נשארו !?), שיח-אברהם מצוי (ממשיך לפרוח במעונות טחובים), כלמינתה אפורה (הידד!, צמח תבלין התחיל לפרוח), זוטא לבנה (כדאי להשקיע למצאו ? צמח התה הטוב בארץ), פתילת-המדבר הגדולה (סעו לעין גדי), גרויה שעירה (סעו לעין גדי ולמצפה שלם), לפופית כפנית, אקליפטוס המקור (סוף פריחה קייצית !) הרדוף הנחלים (ממשיך לפרוח מחודש מאי ! במעונות טחובים), פטל קדוש. אתרים נבחרים נוספים לביקור: גליל עליון: הר פואה ליד יער ברעם, גליל תחתון: גבעת אלונים ממזרח לטבעון, כרמל: הר-שוקף, הרי ירושלים: הר-יערה, השפלה: ממצפה משואה לרמת אבישור, הרי ירושלים: בית מאיר, שומרון מערבי: גבעות יחריב, ליד ראש העין.

 תיאור המין: בן-שיח זקוף ודליל שגובהו 40-70 ס"מ. כל חלקי הצמח עטופים כסות שערות קטיפתית מאפירה נעימה למגע. הגבעול מרובע והעלים המלווים אותו קטנים נגדיים ודמויי ביצה. התפרחות בראשי הענפים בצורת גליל דליל מאורך. הפרחים לבנים ורדרדים; גודלם 4-6 מ"מ, בעלי צינור פרח קצר (3-4 מ"מ) המתרחב בהדרגה לשפית קצרה (היא שפת הכותרת התחתונה) בת שלוש אונות ולשפה עליונה בעלת אונה רחבה וקצרה. לוע הכותרת הרחב וצינור הכותרת הקצר מאפשרים למגוון רחב מאוד של מאביקים לבקר בפרח ולמצוץ את הצוף. שכן בעונת סוף הקיץ והסתיו שוק המאביקים דל ביותר ו"מי שבא ברוך הבא".

האבקה: לוע הכותרת הרחב וצינור הכותרת הקצר מאפשרים למגוון רחב מאוד של מאביקים לבקר בפרח ולמצוץ את הצוף. שכן בעונת סוף הקיץ והסתיו שוק המאביקים דל ביותר ו"מי שבא ברוך הבא".

בית גידול ותפוצה בישראל: גדל בעיקר על משטחי סלע גירניים במערב החבל הים-תיכוני. נפוצה על סלעי קירטון ונארי יותר מאשר על סלעי גיר. שולט באופן מקומי בגליל המערבי במערב השומרון, בשפלה ובמורדות המערביים של הרי-יהודה. בשאר הגלילות הים-תיכוניות נדיר למדי. תפוצה בעולם - ארצות מזרח הים-התיכון.

מועד פריחה: פורחת בסוף בקיץ ובסתיו. הפריחה מתחילה ( לרוב במעונות נמוכים) בחודש יולי, מתעצמת בבחודש אוגוסט ומגיעה לשיאה בחודש ספטמבר.